ModelTime
מודל טיים מרגיש פחות כמו סטודיו ויותר כמו חלל יצירתי משותף שבו אנשים פשוט… עושים דברים. אין תחושה של מכונה גדולה מאחוריו. במקום זאת, זה מרגיש כמו חדר מלא באישיות שונות, כל אחת מנסה משהו בדרכה שלה. כמה יוצרים נכנסים עם ביטחון וניסיון. אחרים עדיין מתנסים. והשילוב הזה הוא מה שנותן לכל המקום את הדופק שלו.
פרויקטים חדשים מופיעים באופן קבוע, אבל הם אף פעם לא מרגישים מועתקים זה מזה. אחד יכול להיות רגוע ומעוצב בקפידה, אחר גולמי ואימפולסיבי. לפעמים הדברים מרגישים נקיים, לפעמים קצת גסים — וזה בעצם חלק מהקסם. אתה לא מגיע לכאן מצפה לסגנון קבוע אחד. אתה מגיע לכאן מצפה להפתעה.
מה שבאמת עושה את מודל טיים לייחודי הוא התחושה שיש אנשים אמיתיים מאחוריו. לא מותג רחוק, לא מערכת חסרת פנים. אתה יכול לחוש את הידיים, את הסיכונים, את הפגמים הקטנים שעושים דברים להרגיש חיים. זה לא מרגיש כמו תוכן שמועבר. זה מרגיש כמו עבודה שמשותפת.














