ShapeOfBeauty
צורת היופי מרגישה כמו תזכורת שקטה ובטוחה שהיופי לא מגיע רק במידה אחת. כל הפרויקט בנוי סביב אנשים שמרגישים בנוח בעור שלהם, שמזיזים את עצמם באופן טבעי, מבלי לנסות להתאים לרעיון של מישהו אחר על "מושלם". והכנות הזו היא מה שמייחד אותו.
הסגנון הוויזואלי רגוע ומעמיק. שום דבר לא ממהר. האור רך, הצבעים מרגישים חמים, והמצלמה לא ממהרת לעבור על הפרטים. היא מתעכבת מספיק כדי לאפשר לאישיות לבלוט — מבט, מחווה, חיוך שמרגיש אמיתי במקום מבוים.
מה שיפה במיוחד הוא השילוב של אנשים מעורבים. כמה פנים מרגישות מוכרות, אחרות חדשות לגמרי, אבל כולן מביאות את הנוכחות שלהן. חלקן נועזות וביטוי, אחרות שקטות יותר, עדינות יותר. אין מצב רוח אחד שכולם צריכים לחקות. כל אדם מורשה להיות עצמו.
צורת היופי לא מנסה להוכיח שום דבר בקול רם. היא פשוט מראה, פריים אחרי פריים, שהביטחון יכול להיות רך או חזק, רועש או שקט. בסופו של דבר, זה מרגיש פחות כמו "פרויקט" ויותר כמו חגיגה רגועה ויציבה של אינדיבידואליות ונוכחות אמיתית.














